כואב ליולדת שאני, וכואב למיילדת שאני גם יחד, וכמעט באותם המקומות. אפשר לדבר עליו ימים ולילות…
זה מפעיל אותנו מאוד.
לכן, אני לא אכנס לזה יותר מידי אבל כן אכתוב כמה מילים כי אני לא רוצה להמשיך להדחיק, אז ממש בספונטניות אל תתפסו לחוסר הסדר ובטח לא למה שלא נכתב… כי יש עוד המון מה להגיד.
כותבת במספרים אולי זה יצא פחות רגשי:
1. מוסד מעצם היותו מוסד חייב לפעול עפ״י נהלים, זה לא מכוונה רעה כלפי מישהו, זו הדרך היחידה לשמור על הבטיחות בין כתליו. (נתון זה כשלעצמו הוא פתח לחווית אלימות כאשר האדם הפרטי שהוא עולם שלם נכנס לתוך נהלים נוקשים)
2. בישראל אנשי הצוות הרפואי עובדים ימים ולילות בעומס בלתי יתואר ולא הגיוני. הם באים עם שליחות עצומה, רצון להיטיב וכוונתם טובה ברוווווב המקרים. (גם כאן, כאיש צוות, להיות אדם פרטי בתוך מערכת של כללים נוקשים ולהשאר מי שאתה, זה לא קל וראוי להערכה)
3. מעל המערכת המוסדית והנוקשות שלה יש חוק! והחוק קובע מה מותר ומה אסור. סעיף 1 בחוק זכויות החולה ״ חוק זה מטרתו לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו״. ובנוגע ליולדות בישראל, יש עוד הרבה מה להוסיף ולתקן גם מבחינת החוק. (זה החלק היותר מורכב)
4. חוץ מהמורכבות הקיימת שתיארתי, ישנם אנשי צוות רפואי (מכל הסקטורים) שכמו שאומרים ״הגיעו למקום הלא נכון״… מה לעשות במצבים כאלו? בעיקר, לא לשתוק!
5. עם כל הכאב, אני שמחה שהעדויות האלו יוצאות החוצה. נכון, זה פוגע בבטן הרכה גם שלי כמיילדת. אבל אי אפשר להתעלם, וצריך לדעת שיש תופעות שצריך לגנות ולא לתרץ בשום אופן!! יש לבתי החולים מגוון דרכים לשפר את המצב.
6. טלוויזיות 62 אינץ׳ וחדרים עם תאורה מתחלפת מעולם לא הוכחו כתורמים לידה טובה, שיפור תקינה למשל כן. תבחרו את מקום הלידה לפי נתונים משמעותיים ולא פרסומות שיווקיות.
7. כמיילדת מלוות הריון ומכינה ללידה אני מחנכת לחופש בחירה בהריון ובלידה ואומרת לך היולדת: הלידה היא שלך, רק את מחליטה איפה, עם מי, ובאיזה אופן את יולדת.
8. את האמא של התינוק הזה, ואת יודעת כל כך הרבה לגבי המצב שלו ומה נכון עבורו כבר מהרחם. וגם לגבייך. זה הגוף שלך ואת מכירה אותו הכי טוב, תזכרי את זה.
9. ידע זה בהחלט כוח. מה זה ידע? זאת שאלה בפני עצמה אבל אני אתייחס רגע לידע מקצועי השייך ללידה- כשאת מגיעה מוכנה את יכולה לבחור באופן יותר מדוייק ונכון.
10. יתכן ובמהלך הלידה לא יהיה לך את הידע הדרוש על מנת לקבל החלטה ולתת הסכמה מדעת ולכן מגיע לך לקבל את כל הידע הדרוש על מנת לבחור מדעת.
11. כשאת רוצה לקבל את כל התמונה את יכולה לשאול כמה שאלות (יש לי רשימה של שאלות שיכולה לעזור במקרים כאלו, מי שמעוניין/ת-בפרטי) אבל הקו המנחה הוא לשאול לשאול לשאול, בלי להתבייש.
12. המלווים שלך הם האנשים שבחרת שיהיו איתך בלידה, מגיע להם יחס מכבד ומקום. הם יכולים לעזור לך בקבלת ההחלטות, הם מכירים אותך וחשוב שתעשו תאום ציפיות ללידה מבעוד מועד.
13. אם את מבקשת לא לעשות משהו- דבר ראשון, לא עושים אותו!
14. לאיומים והפחדות אין מקום בהריון ולידה. הם עושים רק נזק. אפשר לדבר על נתונים (גם אם הם יכולים להיות מפחידים). אגב, כשמדברים על הנתונים, במספרים, מגלים שבהרבה מהמקרים זה דווקא מרגיע. וגם מגלים שלפעמים כשאומרים פי 4 מדובר על 0.04 במקום 0.01 (נתון חשוב, לא מזלזלת, אבל הכל יחסי בחיים).
15. לדבר לדבר לדבר- אין תועלת במלחמות במהלך לידה. את/המלווים שלך צריכים לדבר עם הצוות בשיח כנה, ברוב המקרים זה עובד הכי טוב ומגלים שיש אוזניים קשובות. בעת הצורך אם זה לא המצב – נחישות יכולה לעזור.
16. חשוב להכיר את המקום בו את מתכוונת ללדת, את הגישה המיילדותית והנהלים החשובים עבורך. הנהלים שומרים גם עלייך- לדוגמא נוהל לידה טבעית המעגן את זכויותייך לטיפול מתאים ללידה טבעית על כל המשתמע מכך.
17. וזה סעיף לכולם: אף פעם אל תתנהגו באלימות כלפי צוות רפואי! זה נוראי! ואין לי איך להסביר עד כמה. מאחורי המדים והתג יש אדם שמוסר את הנפש כדי לעסוק במקצוע הזה. ואלימות זאת אלימות זאת אלימות. נקודה.
18. יש עוד כל כך הרבה מה לשנות ולתקן שלפעמים זה ניראה חסר סיכוי… ומייאש. אבל מליוני נשים יולדות, אלפי אקטיביסטים משדה הלידה, עשרות ארגונים בתחום פועלים רבות לשינוי פני הלידה בישראל. שינוי כזה שייך לכולנו, כדי להביא לעולם ילדים ברכות, בבחירה, בחופש. תאמינו!
19. אחיותי המיילדות: מיילדות היו מאז ומעולם, נשים שבחרו במקצוע ההיסטורי הזה, ללוות נשים לאורך כל שנות הפוריות (ויותר) ומוכיחות שוב ושוב בכל דרך שלווי רציף על ידי מיילדת, ומיילדת לכל יולדת יכול להציל חיים! ולהועיל לבריאות שלמה לאם ולתינוק בטווח הקצר והארוך. אתן העבר ההווה והעתיד. אסור לנו להתרגל למציאות המשוגעת שקיימת היום!
20. יש לי עוד מלא מה לומר… אולי לפעם אחרת.
ליבי עם כל יולדת שחוותה אלימות מכל סוג במהלך ההריון, הלידה ואחריה.
גם אני נימנת עמכן, כואבת.
אבל בעיקר, מאמינה ויודעת שהשינויים קורים, כל הזמן.
ויהי רצון מלפניך, שלא תצא תקלה תחת ידי.
