נכתב ביום לידות הבית הבינלאומי 6/6/23
פעמים שעמדתי בפתח הארץ המובטחת.
ופחדתי…
שלחתי מרגלים לתור מפה ומשם לבדוק, איך?
איך עושים את זה?
כל פחד הביא איתו לעוד סיבוב במדבריות הנפש, מחזיקה את קצוות הפער מכאן ומכאן.
בין הטבע המצומצם למציאות של סיכונים וסיכויים, אסור ומותר, צריך ככה וזה עובד ככה בדיוק, נתונים ומחקרים, דמיונות, שקרים וגיבורים.
לבין האינסוף, הטוב הנצחי, השלם.
שוב ושוב לבחור. ושוב לבחור… באמונה.
אמונה בי, נוית , שאני רואה נכונה והסימנים הם סימני אמת. אמונה בבורא שרוצה בי כל כך ומראה לי, ילדתי, זאת הדרך שלך.
לפעמים זוכים להכנס לארץ המובטחת.
הארץ המופלאה, שתמיד עיני ה׳ בה.
לרגעים, לגעת בחיבור בין רוח לחומר ולהרגיש אותו בכל תא בגוף.
כך בערך עבר ועובר עלי המסע אל לידות הבית, המסע ללדת בבית והמסע להיות מיילדת בית מסע של בחירה, של אמונה.
להביא לעולם מיילדות שלמה, לראות נשמה מעוברת בגוף ולהאמין, הארץ מובטחת והיא טובה מאוד מאוד.
ביום לידות הבית הבינלאומי אני מרגישה את המשמעות עבור כל אדם כיום המנציח את אפשרות הבחירה.
לידת בית בנשים והריונות בריאים היא בטוחה. נכון, היא לא מתאימה לכל יולדת, אך בלעדי האפשרות לא תהיה בחירה.
במסע לבחירה מלאה יש עוד דרך ארוכה, כדי שהיא תהפוך לבחירה התלויה ברצון האישה באמת.
אבל אני זוכרת, הארץ מובטחת והיא טובה.
מאוד מאוד.
תודה לשרהלה, המיילדת שלי, שהייתה לצידי בזמן לידות הבית שלי. ותודה שוב לשרהלה שלוותה ומלווה אותי במעבר להיות מיילדת בית. מעגל שלם.
תודה לארגון אמה״י, אמה"י-ארגון מיילדות הבית בישראל, על התמיכה והמעטפת החמה במסע הזה.
תודה לארגון המיילדות בישראל, שעומד לצד מיילדות הבית והוא עצמו בית.
תודה מעומק הלב, לכל היולדות היקרות שבחרו בי להיות לצידן ,הכניסו אותי לביתם ונתנו לי את הזכות לעמוד איתן בשער החיים.
ותודה לך ה׳ יתברך על כל החסדים שאתה עושה עימדי בכל רגע ורגע.
#יוםלידותהבית
