שואלים אותי על לידות בית
“אבל איך שומרים על סטריליות?”
“זה לא מסוכן? מה עם זיהומים?”
ואני מבינה
באמת….
אני יודעת מאיפה זה בא
ריח של כלור וספטול בבית החולים,
כפפות, מסכות, אלכוהול,
חבילות לידה עטופות וסגורות, סטריליות,
בדים ירוקים נפרשים,
שולחנות מכוסים
תחושה של “נקי” ושל “בטוח”
אבל אז אני נושמת רגע.
עוצרת את התגובה האינסטינקטיבית שלי
לצעקה שעולה מתוכי ״לא!!! לידה היא לא סטרילית!”
לידה היא לא סטרילית.
לא בגוף, ולא בנפש.
תינוק עובר בתעלת הלידה ונחשף לפלורה הנרתיקית של אמא שלו
זה לא זיהום ,זו הגנה
זה אחד הדברים הכי חשובים להתפתחות מערכת החיסון שלו
לידה לא יכולה להיות סטרילית
כי יש בה צואה ושתן
וזיעה וקיא ורוק
ודם
והבל פה
ודמעות
בבית חולים עוברים עשרות מטופלות ומטפלים בכל יום
כל אחת ואחד עם החיידקים שלו
בשירותים, בכיסאות, בבגדים, במיטות…
כל מיילדת עוברת ממקום למקום, בין יולדות, בין חדרים.
אז ברור שצריך לחטא כל הזמן, לשפוך כלור, להשתמש באלכוהול….
וטוב שכך, כי בית חולים הוא בית של חולים,
ושם נמצאים הזיהומים הכי מסוכנים
בבית זה רק את
ואלה שבחרת שיהיו איתך
בבית הכל שלך
הסביבה שלך
החיידקים שלך
המצעים שלך
השירותים שלך
המשפחה שלך
יש מקום יותר נקי בשבילך מהבית?
וגם בנפש
לידה היא לא סטרילית
היא לא יכולה להיות
יש בה קולות פראיים
ייאוש ושמחה
פחד ועוצמה
כאב ובכי
צחוק ורוך
אומץ ואהבה
ובבית
בבית בטוח ונקי
בגוף ובנפש
אז כשמדברים על לידה בבית, חשוב שהבחירה תהיה מהשיקולים הנכונים
כי לידה היא חיים
וחיים הם לא סטריליים!
